לפני שנים רבות בתהליך של חיפוש עצמי מתמשך שוטטתי בעולמות רבים במטרה לענות על השאלה "מה אני רוצה לעשות כשאהייה גדולה?", זו היתה עוד דרך לשאול למה? וכמו בשיר "ילדה קטנה בשמלה אדומה עמדה ושאלה למה?..."
הכל נעצר כאשר נשאלת השאלה ,צריך רק להקשיב, (אם שותקים אפשרי) ולקבל תשובה, בשאלה קימים רבדים רבדים של עומק : מה משמעות החיים? מה המטרות שלי בחיים? למה אני בחיים? למה? ולמה?.... התחלתי במסע החיפושים, חיפשתי בספרים, חיפשתי בלימודים, בסדנאות, אצל מורים ,במסעות בעולם , באשרמים, בשתיקות ובריטריטים, מפגשים אישים, טיפולים אישים,,טיפלתי, לימדתי ובעיקר חיפשתי , עד שיום אחד במסעותי הגעתי כמו בסרט ל"קצה העולם שמאלה" למקום הרחוק ביותר ממקום מגורי/הולדתי, מדבר בעירת אומנים קטנה, מעט היפית נחה לה במפרץ שליו בקצה מדבר קימברלי אשר באוסטרליה. צבעים עזים ומוכרים של מדבר וים כי הרי גדלתי באילת, וכנראה הייתי כבר כלכך עיפה מחיפוש משמעות החיים שהרפתי, ברגע שנחתתי וכף רגלי דרכה במקום נוצר איזה שקט פנימי ויתור ,הרפיה ,האדמה הכירה אותי ואני הכרתי אותה , חשתי מתוך כפות רגלי את האדמה אומרת לי ברוך בואך יקירה חיכיתי לך, כל צעד היה נכון ,מדויק וכך אולי במקום המופלא הזה איפשרתי לעצמי להרפות להתמסר להניח את החיפוש ופשוט להיות, שוטטתי במקום ימים רבים נהנית מהשקט החדש , מהצבעים של המדבר-ים, משקיעות וזריחות מאנשים וריחות ואויר יבש וחמים מלטף, כוון ששהיתי ברגע הזה, הייתי גם קשובה לקול המקור הפנימי שהוביל אותי לגלריה מקומית נכנסתי והתבוננתי בתערוכה של אומנים מקומים עד שהגעתי למוצג שהשתיק את כל/קול העולם הפיזי, כיסא עשוי מעיסת נייר מעוטר במשפטים רבים סמלים וציורים ממקורות רוחנים של כל העמים , אולם אותי כמובן משכו המילים בעברית במקום הכי פחות צפוי לראות עברית, על משענת הכסא אשר נראה במבנהו כמו כסא אליהו הנביא , ראיתי כתוב מימין חסד משמאל שכינה, כאשר הסתובבתי סביב הכסא בחלקו האחורי, סמל מוכר וידוע של סליל הDNA בצורת 2 נחשים מתפתלים סביב עצמם ומעל ככותרת בעברית יסוד, כתר "אין סוף אור" זהו הרגע שבו הכל נעצר ,שקט עמוק , חווית אין תנועה זמן ומקום שכל כך הרבה למדתי ושמעתי עליה הפכה לממשית, באותו רגע, הרגע הזה הייתי הכל והכל היה בו, דממה שהכל נמצא בה, שקט שלווה ושמחה מלאו אותי וגם הבנה להיכן אני הולכת מה אני עושה כאן, חזרתי הביתה, ולאט לאט כאשר קולות ריחות ותנועת העולם הפיזי זלגה לתוך השקט הגיעה התובנה : נסעתי עד אוסטרליה כדי להבין שאני בוחרת לחזור לארץ ושם מקומי ,ללמוד את המקום שאליו נולדתי ולא במקרה ,ללמוד את משמעות המילים איו סוף אור, לחזור לרוח וחיבור למקור בשפת אמי , אני כאן לחוות להתפתח, לבחור בחיים ,ללמוד וללמד , תודה לקול המקור שלי שהוביל אותי ולעצמי שהקשיב, ולאמנית מרלין טבצ'ניק שיצרה לי חיבור מופלא.
הכסא : באדיבותה של מרלין טבצ'ניק הקסומה
הכל נעצר כאשר נשאלת השאלה ,צריך רק להקשיב, (אם שותקים אפשרי) ולקבל תשובה, בשאלה קימים רבדים רבדים של עומק : מה משמעות החיים? מה המטרות שלי בחיים? למה אני בחיים? למה? ולמה?.... התחלתי במסע החיפושים, חיפשתי בספרים, חיפשתי בלימודים, בסדנאות, אצל מורים ,במסעות בעולם , באשרמים, בשתיקות ובריטריטים, מפגשים אישים, טיפולים אישים,,טיפלתי, לימדתי ובעיקר חיפשתי , עד שיום אחד במסעותי הגעתי כמו בסרט ל"קצה העולם שמאלה" למקום הרחוק ביותר ממקום מגורי/הולדתי, מדבר בעירת אומנים קטנה, מעט היפית נחה לה במפרץ שליו בקצה מדבר קימברלי אשר באוסטרליה. צבעים עזים ומוכרים של מדבר וים כי הרי גדלתי באילת, וכנראה הייתי כבר כלכך עיפה מחיפוש משמעות החיים שהרפתי, ברגע שנחתתי וכף רגלי דרכה במקום נוצר איזה שקט פנימי ויתור ,הרפיה ,האדמה הכירה אותי ואני הכרתי אותה , חשתי מתוך כפות רגלי את האדמה אומרת לי ברוך בואך יקירה חיכיתי לך, כל צעד היה נכון ,מדויק וכך אולי במקום המופלא הזה איפשרתי לעצמי להרפות להתמסר להניח את החיפוש ופשוט להיות, שוטטתי במקום ימים רבים נהנית מהשקט החדש , מהצבעים של המדבר-ים, משקיעות וזריחות מאנשים וריחות ואויר יבש וחמים מלטף, כוון ששהיתי ברגע הזה, הייתי גם קשובה לקול המקור הפנימי שהוביל אותי לגלריה מקומית נכנסתי והתבוננתי בתערוכה של אומנים מקומים עד שהגעתי למוצג שהשתיק את כל/קול העולם הפיזי, כיסא עשוי מעיסת נייר מעוטר במשפטים רבים סמלים וציורים ממקורות רוחנים של כל העמים , אולם אותי כמובן משכו המילים בעברית במקום הכי פחות צפוי לראות עברית, על משענת הכסא אשר נראה במבנהו כמו כסא אליהו הנביא , ראיתי כתוב מימין חסד משמאל שכינה, כאשר הסתובבתי סביב הכסא בחלקו האחורי, סמל מוכר וידוע של סליל הDNA בצורת 2 נחשים מתפתלים סביב עצמם ומעל ככותרת בעברית יסוד, כתר "אין סוף אור" זהו הרגע שבו הכל נעצר ,שקט עמוק , חווית אין תנועה זמן ומקום שכל כך הרבה למדתי ושמעתי עליה הפכה לממשית, באותו רגע, הרגע הזה הייתי הכל והכל היה בו, דממה שהכל נמצא בה, שקט שלווה ושמחה מלאו אותי וגם הבנה להיכן אני הולכת מה אני עושה כאן, חזרתי הביתה, ולאט לאט כאשר קולות ריחות ותנועת העולם הפיזי זלגה לתוך השקט הגיעה התובנה : נסעתי עד אוסטרליה כדי להבין שאני בוחרת לחזור לארץ ושם מקומי ,ללמוד את המקום שאליו נולדתי ולא במקרה ,ללמוד את משמעות המילים איו סוף אור, לחזור לרוח וחיבור למקור בשפת אמי , אני כאן לחוות להתפתח, לבחור בחיים ,ללמוד וללמד , תודה לקול המקור שלי שהוביל אותי ולעצמי שהקשיב, ולאמנית מרלין טבצ'ניק שיצרה לי חיבור מופלא.
הכסא : באדיבותה של מרלין טבצ'ניק הקסומה
מקסים ומרגש
השבמחקהמפגש בו זכית בחיבור ברור ומיידי ותשובה קוהרנטית לשאלות החשובות ביותר ברגע ששחררת - הוא בעצם תוצאה של חיפוש ממוקד ומכוונן ובלתי נלאה שלך. זהו הסוד. השילוב בין הכוונה והמיקוד של והשחרור ברגע הנכון.
השבמחקהדרך שלי עברה בהסחות דעת ופיתולים ואת היית עבורי אמצעי ממקד, אבן דרך, בחיפוש שלי אחר אין סוף אור.
תודה לך אורית על השיתוף הזה ותודה על שאת עדיין תומכת בהתמקדות שלי ובשחרור שלי מהדברים המעכבים והבלתי חשובים!
ליאוני
תודה לך יקירה , זה מסע משותף הדדי
מחק