הרהורים לשנה חדשה

הרהורים לשנה החדשה:

פעם שמעתי ויכוח בין שני אנשים על נושא ריפוי, מודעות, אנרגיה וחיים האחד איש רוח השני איש רוח הומהופט , כל אחד אחז בדעתו בלהט רב האחד טען שרק מודעות יוצרת שינוי ואין צורך בכל תרופה או רמדי, והשני טען שרמדי מותאם לאדם יוצר שינוי ונחוץ, האחד גבר השני אישה, כל אחד מנסה לשכנע השני להראות להוכיח , להסביר ואני מתבוננת וחושבת זה צודק וגם זה צודק אז האם יש אמת? האם היא אחת מוחלטת ,

או דואלית, האם אני איני יודעת להחליט ואני מהאו"ם ,או שמה באמת יש " פנים רבות לאמת" נותרתי עם השאלה בהתיחס לדיון /ויכוח זה שהתנהל מול פני וחדר לתוך אוזני, וכמו כפתור הפעלה למכונה משומנת היטב, הפעיל את כל תפיסות חיי ,אמונותי וילדותי שלי אשר קמו "עלי" כל האמירות הויכוחים החוזקות והחולשות אשר פגשתי בחיי התקימו בדיון זה בין בני זוג אהובים עלי ומכובדים כאנשי יושרה וחוקרי החיים, והרוח , כל האמונות שלי והמחבלות שלי התכנסו לרגע מופלא זה של ויכוח דיון מלא יצרים ועוצמה , כל השדים לחשו בתוך ראשי דרכים רבות לאמת , נכון לא נכון, רק בדרכי, את לא צודקת ,כן צודקת בדרך זו זה נכון, בדרך זו זה אבדון , את על הגדר בורחת, לוחמת ,יושבת אומרת, משפחת..... אמא אבא...לבחור . ש ק ט!!!!!!!

עכשיו אני יודעת ששניהם צודקים כל אחד במקום שלו ואם אפשר היה לכל אחד לאחוז בדעתו וללכת בדרך אמונתו היה מגיע למקום המוחלט של אמת אחת ,של ריפוי ואחדות, במקום הדואלי שבו אנו קיימים בעולם הפיזי של הדואליות. במקום של השוני ביני לבין האחר לכל אחד דרך משלו לכל אחד אמת משלו , או נכון יותר לומר כל אחד אוחז במבט אחר על אותה תמונה, כמו ספר נפלא הנגמר כפי שנגמר, כאשר אני בעמוד ראשון איני יודעת את ההתרחשויות של עמוד 30 וכאשר אני בעמוד אחרון אני יודעת את כל התמונה ,

וכאשר אני יודעת את כל התמונה אני שקטה מחויכת ללא תגובה,

 אולם כאשר אני בעמוד שלושים והאחר בעמוד 31 כל אחד מאיתנו אומר אני צודק , והאמת היא שכל אחד מאיתנו נמצא בדרך לעמוד אחרון לסופ -הסיפור ,כאשר אני בעמ.... אני רואה רמדי כפתרון כאשר אני בעמ ..... אני רואה רוח כפתרון, ולומר אני צודק זה נכון למקום שבו אני נמצא . לומר אני צודק וגם אתה צודק זה נכון יותר , והכי נכון זה לאפשר לאחר להיות מה שהוא להשיל את השיפוט ו"הצדק" ולחשוב על הספר הגדול של החיים , לאפשר לאצבע המורה את המילים בספר להיות בדיוק היכן שהיא כוון שכולנו קוראים את ספר חיינו , וכולנו אותיות שחורות על דף לבן ומה שמחזיק אותנו הוא הלבן של הדף המשותף לכולנו. שיש הקוראים לו אלוהים, טבע , אנרגיה, אהבה ....

אז שנה חדשה ונפלאה ללא שיפוט ועם קבלה לכולנו כל אחד היכן שהוא נמצא בדרך,