יש מספיק לכולם

יש מספיק לכולם

יש לי קופסאת אסימונים פנימית  ,  אוהבת אני את  קופסת האסימונים הפנימית שלי ,כל פעם שהיא מצלצלת שמחה ממלאת את ליבי , כוון שצליל האסימונים  כמו פעמונים  מודיע לי על שינוי :
כשהיינו ילדים ישבנו לאכול אחי הקטן ואני , בנוסף לארוחה בסיסית קיבלנו לעיתים גם מנה אחרונה מתוקה וטעימה,    לאחי ולי לכל אחד התנהלות אחרת, אני שמרתי את המנה המתוקה לסוף הארוחה, ואחי אכל את המנה המתוקה בתחילת הארוחה , ולאחר שסיים את מה שבצלחתו  פנה אלי ובכל דרך אפשרית המוכרת לו השיג את מנתי המתוקה גם.
עברו שנים גדלנו ובגרנו ועל זיכרון הילדות צחקנו,
אולם בשיעור "בבית הספר לתודעה הצלחה והתפתחות" כאשר למדתי את החוקי מדע ההתעשרות של וואלס ד. וואלטס הצחוק נעלם והתובנה הגיעה ,החוק הראשון:
"קיים חומר חשיבה ממנו נבראו כל הדברים, ואשר בצורתו הראשונית, חודר וממלא את כל החלל ביקום.
מחשבה שמתקיימת בתוך חומר זה מייצרת את אותו דבר שמשקף את המחשבה.
האדם מסוגל לברוא דברים במחשבתו, ועל ידי הטבעת אותה מחשבה בחומר נטול-הצורה, הוא
מסוגל לגרום להיווצרות אותו דבר עליו הוא חושב." נכון, קיבלתי והבנתי ולקחתי אחריות לכל היש והאין בחיי, כוון שהרי אני היוצרת בעזרת הדימיון והמחשבה, ואם משהו אינו מתגשם בחיי , אני בודקת את האמונות המנהלות אותי , את כול המועילות ,והמועילות פחות. יש חופש בידיעה שאני אחראית למציאות חיי. וכך חשבתי שאני מתנהלת בחיי,
ואז הגיע המשפט הבא : "יש להיפטר ממחשבה על תחרות. תפקידך ליצור ולא להתחרות במה שכבר קיים"  כוון שתחרות נגזרת מעולמות הפחד והאין ואילו יצרתיות מעולם היש, כי יש מספיק לכולם!
 קופסת האסימונים שלי צילצה בקול רועם כאשר נפלו האסימונים , ותמונת הילדות צפה ועלתה  תמונת אחי הקטן והמנה המתוקה הנעלמה, תחושות ורגשות פנימים של פחד, כאב ,חוסר אונים עלו והם אילו שיצרו אצלי אמונה קטנה מנהלת, אמונה שנשארה שם לאחר התנסות חוזרת שוב ושוב של המנה המתוקה הנעלמת, אמונה של תחרות ,אם יש לך אין לי ,אם יש לי זה על חשבונך,כי אני גדולה  ואתה קטן והגדול מוותר, וואו, כמה לא נכון, אולם בשקט בשקט ניהלה אמונה זו את  חיי ,עדין יש בי חלק של ילדה קטנה אשר לוחשת לי באוזן ואומרת: שימרי שימרי כי אין מספיק לכולם, שמרי שימרי אחרת ילקח ממך , את הגדולה ותרי לו..........................


 די די , זה לא נכון ילדתי הקטנה אפשר להרפות ולשחרר כי יש מספיק לכולם והנה אביא לך עוגה ועוד עוגה תמיד יש עוד,
ואני בוחרת לשחרר עכשיו את הזיכרון ממקום של תובנה , מפגישת הרגשות והחוויה - ולשחרר , לתת לאחי מנה מתוקה מרצון, באהבה וללא פחד כוון שאין תחרות , יש שפע וזרימה במקום של הנתינה, יש יצירה בחיבור ליש כוון שעולם מלא מהכל לכול,
עכשיו אני יכולה להגדיר את צרכי בשפע עם זרועות פרושות לעולם  , לעבור ממקום של צמצום למקום של התרחבות, לנשום את העולם מלוא גופי כוון שיש כל טוב העולם לכולם.
תודה לך אחי היקר על שיעור מוגשם בעקרונות מדע ההתעשרות