אני כבר כמעט 66 שנה על הכדור הזה , ורוחות מלחמה אינן זרות לי , הייתי חוויתי וגם השתתפתי ,ואפילו חשבתי שאי אפשר אחרת , זהו שהשתניתי ואני יודעת שאפשר אחרת.
הפעם במבצע האחרון אני באמת שואלת את עצמי איך אפשר לעשות שינוי ? שמעתי את הבטחות העבר שאת תגדלי....., אחר כך שילדיך יגדלו.....
שמעתי את השירים של "אנחנו הילדים של חורף 73" ( ביתי היתה אז בת 3 בחורף של 73 ) ועכשיו שנכדי יגדלו..... אני רוצה שלום!!!
איני רוצה שיר נוסף של אכזבה בשם "אנחנו הילדים של קיץ 2014"
אז כן שנכדי יגדלו אני רוצה שלום ושינוי,אני גם יודעת שאפשר. בצעדים קטנים אישים , ברעיונות אחרים , כוון שאם נרקוד את אותו הריקוד באותם הצעדים (של מי צודק, מי הטוב ומי הרע, מי יכיר במי ומי לא) , ניצור את שיר המלחמה הבא לילדים הנולדים ונוצרים עתה, וכוון שבילדים אנו מדברים אז בואו לרגע נחשוב עליהם ולא על הצדק שלנו, נחשוב גם על ילדינו שלנו גם על ילדיהם שלהם , ילדים הם ילדים דרכם אפשר לשנות את העולם , חישבו על ילדים מפוחדים מתחת לפגזים , עם בתים הרוסים הורים מבועתים. ילדים במנוסה ללא מחסה , מה עובר עליהם ומה נוצר במערך האמונות שלהם?
אולם אם הם יראו ויחוו אחרת, ניתן עוד לשנות להדליק אור קטן של תקווה.
בואו נזמין את הילדים מעזה להתארח אצלנו יחד עם הילדים מהדרום , ניצור קייטנות של חברות אירוח שקט ומנוחה, מרוחות וקולות המלחמה , נראה שאפשר אחרת. נפתח את ביתנו וליבנו ונארח.
חישבו עליהם מפוחדים מתחת לפגזים , עם בתים הרוסים הורים מבועתים יוצאים לנוח להירגע לפגוש עולם אחר , לדבר לשחק אם אותם אילו שאמרו להם שהם ה"רעים" , מה לדעתכם נשתול בעתיד ?
אני חושבת שתקווה ,אפשרות של עולם אחר , רצון לשינוי!
כל מה שצריך זו קבוצה אחת שתתחיל בה עתה, באמונה וידיעה כי ניתן לשנות את מציאות חיינו .
כי לאחר הכל השינוי אינו חיצוני הוא פנימי של כל אחד ואחד מאיתנו , להתחיל לחשוב לחוות להאמין שאפשר אחרת ליצור חוט של תקווה שיתרחב ויגדל , כוון שכולנו רקמה אחת גם אם אנחנו משני עברי הגבול וגם אם נולדנו לדת אחרת , אז מה אתם אומרים? בואו ניצור שיר תקווה של הורי הילדים של קיץ 2014
הפעם במבצע האחרון אני באמת שואלת את עצמי איך אפשר לעשות שינוי ? שמעתי את הבטחות העבר שאת תגדלי....., אחר כך שילדיך יגדלו.....
שמעתי את השירים של "אנחנו הילדים של חורף 73" ( ביתי היתה אז בת 3 בחורף של 73 ) ועכשיו שנכדי יגדלו..... אני רוצה שלום!!!
איני רוצה שיר נוסף של אכזבה בשם "אנחנו הילדים של קיץ 2014"
אז כן שנכדי יגדלו אני רוצה שלום ושינוי,אני גם יודעת שאפשר. בצעדים קטנים אישים , ברעיונות אחרים , כוון שאם נרקוד את אותו הריקוד באותם הצעדים (של מי צודק, מי הטוב ומי הרע, מי יכיר במי ומי לא) , ניצור את שיר המלחמה הבא לילדים הנולדים ונוצרים עתה, וכוון שבילדים אנו מדברים אז בואו לרגע נחשוב עליהם ולא על הצדק שלנו, נחשוב גם על ילדינו שלנו גם על ילדיהם שלהם , ילדים הם ילדים דרכם אפשר לשנות את העולם , חישבו על ילדים מפוחדים מתחת לפגזים , עם בתים הרוסים הורים מבועתים. ילדים במנוסה ללא מחסה , מה עובר עליהם ומה נוצר במערך האמונות שלהם?
אולם אם הם יראו ויחוו אחרת, ניתן עוד לשנות להדליק אור קטן של תקווה.
בואו נזמין את הילדים מעזה להתארח אצלנו יחד עם הילדים מהדרום , ניצור קייטנות של חברות אירוח שקט ומנוחה, מרוחות וקולות המלחמה , נראה שאפשר אחרת. נפתח את ביתנו וליבנו ונארח.
חישבו עליהם מפוחדים מתחת לפגזים , עם בתים הרוסים הורים מבועתים יוצאים לנוח להירגע לפגוש עולם אחר , לדבר לשחק אם אותם אילו שאמרו להם שהם ה"רעים" , מה לדעתכם נשתול בעתיד ?
אני חושבת שתקווה ,אפשרות של עולם אחר , רצון לשינוי!
כל מה שצריך זו קבוצה אחת שתתחיל בה עתה, באמונה וידיעה כי ניתן לשנות את מציאות חיינו .
כי לאחר הכל השינוי אינו חיצוני הוא פנימי של כל אחד ואחד מאיתנו , להתחיל לחשוב לחוות להאמין שאפשר אחרת ליצור חוט של תקווה שיתרחב ויגדל , כוון שכולנו רקמה אחת גם אם אנחנו משני עברי הגבול וגם אם נולדנו לדת אחרת , אז מה אתם אומרים? בואו ניצור שיר תקווה של הורי הילדים של קיץ 2014
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה