רוקחת המציאות

פוסט זה מוקדש באהבה לחברי לדרך מקהילת אור מרפא, יוצרי המציאות החדשה:

בקבוצת של נשים אותה הדרכתי בנושא : פרידה מהעוני והתחברות לשפע,דיברתי על יצירת מציאות  ,

 נסיתי להמחיש זאת בצורה הבהירה ביותר כדי שתהייה להן אחיזה  והבנה, 

שאלתי מי מכן חוותה פעם מחשבה שהתגשמה? 

חשה בכל הוויתה שהתמונה אותה היא רואה בדימיונה מתרחשת וקיימת, 

חשה את התשוקה הבוערת המלווה בידיעה של מחשבה המתגלה במציאות? 

מחזיקה חזון ויודעת שזה רק ענין של זמן עד שהתמונה תיהייה מציאות מוגשמת וכל אשר היא צריכה זה להרפות ולדעת  שהכל כבר קיים ,הכל נמצא, 

חזרתי על אותן אמירות  בצורות שונות ,כוון שאני יודעת שמילים הם מפתחות הלוחצות על כפתורים של הבנה זכרונות וידיעה, התחלתי לספר סיפור משלי, 

 ואז קפצה ויולטה ששפת אמה אינה עברית ואמרה אני יודעת ! אני יודעת! אני רוצה לספר לכן סיפור , 

זה באמת קרה ואל תחשבו שאני מוזרה עכשיו הבמה לויולטה:

"אני חוגגת כל שנה לבנותי יום הולדת משותף , אחת נולדה ב 24 לחודש השניה ב 27 לחודש, התאריך מתקרב ואני חושבת לעצמי איך "אפתח שולחן?"

 יבואו אורחים והשולחן ריק, כוון שבכיסי הפרוטה אינה מצויה,  איך אוכל לומר לבנותי שאין השנה יום הולדת והרי הן מחכות כל כך,

אנחנו מאד אוהבים להיות ביחד בימי הולדת, המחשבה שלא יהיייה שולחן הזיזה משהו אצלי, כי הרי אני יודעת איך "להזיז את האנרגיה" תמיד ידעתי!עוד שהייתי ילדה, 

לכן אני כותבת תמיד במחברת שלי את המחשבות והחלומות שלי, 

הרגשתי בתוכי משהו חזק שמשך אותי לסופרמרקט ואמרתי "נו טוב" אני הולכת לסופר ,

הלכתי לסופר לקחתי עגלה וחשבתי איך יראה השולחן , באמת! חלמתי איך השולחן נראה ראיתי את המפה שמתי בעגלה מפה,

ראיתי את העוגות המתוקות שהבנות שלי אוהבות ,העוגות נוספו לערמה,

ראיתי את השתיה והוספתי לעגלה ,הרחתי את המטעמים והפירות וגם הם נוספו לעגלה ,

 כל דבר שראיתי בדימיוני חיפשתי בסופר והוספתי לעגלה,

חשתי את טעם השוקולד בפי וגם הוא הוסף לעגלה ,

ראיתי את בנותי שמחות ומחייכות וידעתי כי התמונה  שלמה ונכונה , הכל היה מונח בעגלה ,חייכתי בהנאה והלכתי לקופה ,

הקופאית מעבירה את המצרכים ואני "פתאום" יודעת שאין לי כסף  ובכל זאת אמרתי אני מעבירה הכל בקופה כי אני, נו,,, איך להגיד?  אני "מזיזה את האנרגיות",

הסתכלתי מסביב אולי יש אדם מוכר שממנו אוכל להלוות, הסתכלתי ימינה הסתכלתי שמאלה ואין אדם שאני מכירה,

אז אמרתי בליבי אין דבר כאשר החשבון יגמר אני "אבדוק" בכיסים ואגיד ששכחתי את הארנק בבית, זה כלל לא חשוב כי שולחן מלא כל טוב יהייה! כי הרי הזזתי את האנרגיה, 

חייכתי בשקט שחררתי ונרגעתי....... פתאום ,כל הסופר מוחא כפיים בהתרגשות רבה, אני לא ידעתי כי באותו זמן היה מבצע בסופרמרקט העגלה ה1000 בחינם, העגלה שלי זכתה בפרס, והיה לי כל מה שצריך לשים על השולחן ליום ההולדת של בנותי, וויולטה פנתה אל הבנות בקבוצה ואמרה אני חושבת שלזה אורית מתכוונת "לעשות מציאות", (נכון ויולטה)

תגובת הבנות מסביב היתה וואו! איזה מזל! איזה נס, וויולטה בבישנות מה ענתה "זה לא מזל זאת אני," נכון ויולטה הקוסמת זה רק את שיצרת את הנס, זו רק את שיצרת מציאות, תודה לך תלמידה מלמדת , תודה שלימדת אותנו, כי הרי מכל תלמדי אני לומדת. ותודה לך שאפשרת לי לספר את סיפורך.