טיפ טפ, טיפ טפ אמרה הטיפה, טיפ טפ ,טיפטפה, טיפה אחר טיפה על סלע עיקש קשה ונוקשה, בעוד שצינור המים לידה מתיז לכל עבר בשצף קצף,
"מה את עושה טיפה?"שואל הצינור, "אני נוקבת גב בסלע, " טיפ טפ טיפ טפ,
חה השפריץ הצינור, טיפה תמימה ומוזרה........
כאשר התחלתי ללמוד טיפול גוף נפש, אמר המורה :כל תלמיד צריך לתרגל יום יום שעתים כחלק מחובת הלימוד, כתלמידה תמימה ומוזרה קיבלתי את המילים כדברם, וכל יום תירגלתי שעתים ישיבה מודעת (מדיטציה), ותנועה מודעת, ישיבה , תנועה ,ישיבה תנועה, טיפ טפ טיפ טפ, וברצינות רבה הצהרתי למורי "אני אהיה מורה כמוך " זוכרת אני את המבט מעט תמהה מעט משועשע, כמו מבט של אב השומע את בנו בן השלוש אומר אני אהייה .....
עבר זמן השנה הראשונה מתקרבת לסופה ואני כמו הטיפה טיפ טפ, טיפ טפ, ישיבה תנועה, ישיבה תנועה,
כל דקה מאותה שנה ראשונה בלימודי היתה מלאה בשמחה אחת גדולה ועמוק בתוכי חילחלה
הכרת תודה עמוקה להזדמנות שנקראתה בדרכי ללמוד בדרך החוויה, ולהיות מה שאני בעולם זה, וכך בתוך שנה של ישיבה תנועה ,ישיבה תנועה, טיפטפ, טיפטפ, כל תא בגופי הכיר את התנועה והמקור של הידע הפנימי הלך ונבנה , מקום של שקט יודע נבנה בתוכי,
טיפה ועוד טיפה זאת השיטה, או כפי שאומרים ביפנית קָאִיזֶן ( "שיפור מתמיד")
להיות, לעשות, לאהוב, להודות , מכוון שהכרת תודה האוחזת בחזון היא זו היוצרת את החזון .
שנים עברו ומורי היקר פרש, נקראנו מספר מתלמידיו ללמוד את דרך ההוראה שלו כדי להחליפו, ומכוון שאחזתי את תמונת הסוף בהתחלה, וחיזקתי בעשיה מתמדת של טיפה ועוד טיפה, גם אני זכיתי להיות אחת מהקבוצה שלימים החליפה את המאסטר שלי, והגשמתי את החזון.
ואילו הטיפה שטיפטפה במסירות שנים על גבי שנים יצרה גב בסלע - כלי המכיל מים חיים, בעוד שהצינור השובב עיף ופרש או הלך לדרכו לחפש מחוזות חדשים ו"מענינים" להתיז בם את מימיו, או כפי שנאמר "נטף נטף לא בשצף יקוב חור גם בצור"
תודה למורי שראו אותי ואפשרו לי לראות את עצמי בעיניהם.
"מה את עושה טיפה?"שואל הצינור, "אני נוקבת גב בסלע, " טיפ טפ טיפ טפ,
חה השפריץ הצינור, טיפה תמימה ומוזרה........
כאשר התחלתי ללמוד טיפול גוף נפש, אמר המורה :כל תלמיד צריך לתרגל יום יום שעתים כחלק מחובת הלימוד, כתלמידה תמימה ומוזרה קיבלתי את המילים כדברם, וכל יום תירגלתי שעתים ישיבה מודעת (מדיטציה), ותנועה מודעת, ישיבה , תנועה ,ישיבה תנועה, טיפ טפ טיפ טפ, וברצינות רבה הצהרתי למורי "אני אהיה מורה כמוך " זוכרת אני את המבט מעט תמהה מעט משועשע, כמו מבט של אב השומע את בנו בן השלוש אומר אני אהייה .....
עבר זמן השנה הראשונה מתקרבת לסופה ואני כמו הטיפה טיפ טפ, טיפ טפ, ישיבה תנועה, ישיבה תנועה,
כל דקה מאותה שנה ראשונה בלימודי היתה מלאה בשמחה אחת גדולה ועמוק בתוכי חילחלה
הכרת תודה עמוקה להזדמנות שנקראתה בדרכי ללמוד בדרך החוויה, ולהיות מה שאני בעולם זה, וכך בתוך שנה של ישיבה תנועה ,ישיבה תנועה, טיפטפ, טיפטפ, כל תא בגופי הכיר את התנועה והמקור של הידע הפנימי הלך ונבנה , מקום של שקט יודע נבנה בתוכי,
טיפה ועוד טיפה זאת השיטה, או כפי שאומרים ביפנית קָאִיזֶן ( "שיפור מתמיד")
להיות, לעשות, לאהוב, להודות , מכוון שהכרת תודה האוחזת בחזון היא זו היוצרת את החזון .
שנים עברו ומורי היקר פרש, נקראנו מספר מתלמידיו ללמוד את דרך ההוראה שלו כדי להחליפו, ומכוון שאחזתי את תמונת הסוף בהתחלה, וחיזקתי בעשיה מתמדת של טיפה ועוד טיפה, גם אני זכיתי להיות אחת מהקבוצה שלימים החליפה את המאסטר שלי, והגשמתי את החזון.
ואילו הטיפה שטיפטפה במסירות שנים על גבי שנים יצרה גב בסלע - כלי המכיל מים חיים, בעוד שהצינור השובב עיף ופרש או הלך לדרכו לחפש מחוזות חדשים ו"מענינים" להתיז בם את מימיו, או כפי שנאמר "נטף נטף לא בשצף יקוב חור גם בצור"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה