"שיר הילד " או שינוי והתמרה

פוסט זה מוקדש לזכרה של מורתי אסתר פראנקל ז"ל שלימדה אותי להקשיב לשיר הילד .

וזה הסיפור ששמעתי בשיעור:
בשבט הנמצא אי שם בעולם נוהגות הנשים בטקס של זימון שיר נשמת הילד, כאשר אישה רוצה להביא ילד לעולם, יוצאת היא אל השדה או אל היער, מחפשת  מקום שבו תוכל להתבודד, יושבת היא בשקט ודממה ומזמנת  היא את שיר הילד הקיים בחזונה, יושבת בשקט בהקשבה מלאה ,ולאט לאט מתחילים להתאסף צלילים  מילים והברות, והשיר מגבש צורה וצליל ונוצרת השירה , כאשר האישה לומדת את השיר במלואו וכול הוויתה יודעת לשיר את שירו, חוזרת היא אל הכפר ומלמדת את בן זוגה לשיר איתה את שיר חזונה, ושניהם שרים את שיר הילד תוך כדי יצירה, האשה מתעברת ובמשך חודשי הריונה שרה את שיר הילד לילדה המתפתח בקירבה, כאשר מגיע הזמן ללדת הולכת האישה אל זיקנות השבט והמילדות ומלמדת אותן את שירו של הילד העתיד לבא, וכך, בתוך תהליך הלידה שרות הנשים לילד המגיע את שיר נשמתו כדי שיגיח לעולם בשיר וזיכרון,
זהו השיר שילווה את הילד כל חיו בכל חניכה ישירו לו את שירו בכל מעבר חיים יתנגן לו  שירו , וגם שילך לעולמו ילוו אותו בשיר.

לכולנו מתנגן שיר נשמת הילד שבתוכנו ,לא תמיד אנחנו מקשיבים, כוון שלעיתים עם השנים לשיר המושר נכנסים צלילים צורמים , צלילים שונים ומשונים והמנגינה מתחלפת לשיר הסביבה ,לשיר ההרגלים ושיר הצריך, והשיר שלנו נעלם ונתמע בויתורים , בחוסר בחירה ובהרגלים, כאשר אני מזהה צרימה בשיר הילד שבתוכי באמצאות צרימה המופיעה ברגשותי, בשקט בשקט הולכת אני לפינה שקטה ומקשיבה למקור הפנימי ושוב מזמנת אני את השיר הנקי שיבוא וילבש צורה , שילמד אותי מתוך תוכי את שלב החניכה הבא , את שלב ההתמרה הבא,  את הדרך הנכונה ,  ואם תקשיבו בדממה תשמעו גם אתם את שירכם המתנגן בתוככם כמצפן חכם ויודע, והבחירה תיהייה לכם האם להקשיב  לצליל המקור הנקי או להמשיך להקשיב  לצלילים הצורמים מתוך ההרגלים,  ותודה להקשבה